סודות וחיים

שלשום הלכנו, אני ובן זוגי, לפגוש את חברה שלנו ולקחנו איתנו את הכלב שלנו. הטיול עם ג'וני היה כיף, פגשנו את חברתנו ונכנסנו למקום שבו ג'וני מאוד אוהב להיות. שם פגשנו כלב דומה ושחררנו את ג'וני לטיול חופשי. הם רק התחילו לרוץ ולשחק יחד, הם לא שמו לב עלי והפילו אותי. נפלתי הייתה מאוד חזקה, נפלתי על הגב. כאבים נוראים לא הרגשתי באותו רגע. כל מה שאני זוכרת זה חוסר נשימה, לא יכולתי לקחת אוויר. ניסיתי להגיד זאת לבן זוגי ככל יכולתי והוא שמה אותי. בן זוגי ישר החזיק אותי, ראיתי בעיניו את הפחד אך הוא עדיין היה רגוע. כפי שהבנתי מקודם, הרוגע שלו עזרה לי מאוד. הוא התחיל לעזור לי להתחיל לנשום כפי שצריך, לא הלחיץ אלא פשוט ניסה לעזור. כל כך פחדתי, לא הבנתי כלום. חשתי פחד נוראי.

לאחר כמה שניות נשמתי יותר טוב, עדיין הרגשתי רע. בן זוגי לקח אותי לספסל. אצל חברתי היה מים. בדיוק אמרתי שאני רוצה לשתות. הרגשתי שאני הולכת להתעלף. לא רציתי להפחיד אותם עוד יותר, אז פשוט ביקשתי מים והרבה. הם שמו לב ששפתיים שלי נהיו לבנות ואני ראיתי שחור בעיניים. בן זוגי היה עדיין רגוע. זה כל כך עזר לי, לא נלחצתי כל כך רק בעזרתו. בן זוגי רץ חזרה הביתה כדי להביא אותו למיקום שבו נפלתי. הוא הביא איתו מים קרים מאוד ושפך עלי קצת כל שנייה. למרות הקור נוראי, התחלתי להרגיש טוב. היה קשה לנשום והרגשתי פחד. בן זוגי ניסה לעזור ככל יכולתו. הרים אותי, החזיק אותי, ליווה אותי לאוטו, ניקה את פניי. ברגע שהגענו הביתה הוא טיפל בי ללא הפסקה. רק שם, בבית התחלתי להרגיש עד כמה בן זוגי לחוץ ופוחד. הוא כל כך דאג לי. להיום אני מרגישה יותר טוב. בבדיקות לא מצאו שום שבר, למרות כאב נוראי בנקודה מסוימת בגב, ולמרות קושי בנשימה בזמן התנועה מסוימת. אני לא יודעת איך רופאים אמרו שאני בסדר כאשר אני מרגישה כאבים. תודה לה' שאני באמת בסדר. מה שרציתי להגיד הוא שבסיטואציה זאת ראיתי עוד יותר את הטוב לב ואכפתיות רבה של בן זוגי. הרגשתי איך הוא ניסה לעזור לי ועשה ככל יכולתו. הנשיקות, החיבוקים הכול היה עוד יותר אמיתי ואכפתי מאשר ביומיום. אני פשוט מאוהבת בו מאוד ומאושרת כי יש לי כזה בן זוג מדהים ואדיר.